Daf 37a
וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הוּצְרְכוּ לִסְמוֹךְ – סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה, אֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה. בּוֹרְרִים לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ.
Rachi (non traduit)
ושלש שורות. כל אחת כמנין סנהדרי עשרים ושלשה שאם יחלקו הכ''ג רובן מחייבין ומיעוט מזכין והטייה לרעה אין ע''פ אחד וצריך להוסיף שנים שנים עד שבעים ואחד הלכך צריך להושיב לפניהם ארבעים ושמנה להשלמת שבעים ואחד ולאו אורח ארעא לעשות שורות לתלמידים של כ''ד שתהא מרובה משל דיינין ולא לעשות שורות קטנות ולא שתים של כ''ג ואחד של שנים תלמידים הלכך עבדי שלש שורות:
יושבין לפניהן. אף הן כעגולה אלא שהגדולים יושבין על הספסלין והתלמידים על הקרקע:
וכל אחד מכיר את מקומו. לפי שבתחלה כסדר הושיבום שורה ראשונה גדולה משל שניה והיא גדולה מן השלישית וגם בכל שורה ושורה הושיבום כסדר הגדול בראש שני למטה הימנו וכן כולן זה למטה מזה לפיכך צריך כל אחד להכיר מקומו:
הוצרכו לסמוך. כגון שמת אחד מן הדיינין סומכין לו מהראשונים שהם גדולים מכולן:
אחד מהשנייה בא לו לראשונה כו'. ולא שיביאו מן הקהל לראשונה לפי שהגרוע מן התלמידים שבשורות גדול מגדול שבקהל:
ולא היה. אותו שנברר מן הקהל יושב במקומו של ראשון ראש בשורה שלישי אלא במקום הראוי לו בסוף השורה וכן אותו שבא מן השלישי לשניה וכן אותו שנסמך מן הראשונים לא היה יושב במקומו של ראשון אלא כולן בסוף השורות וכל בני השורה נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלאין זה מקומו של זה מפני שהקטן שבדיינים גדול מן הגדול שבתלמידי הראשונה והקטן שבראשונה גדול מן הגדול שבשניה הלכך כי ניידי כולהו ניידי כשמת אחד מהן ומושיבין אחר חליפיו כולן צריכין לנוד איש איש ממקומו:
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: דְּאָמַר קְרָא ''שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
גמ' מה''מ. דבעגולה היו יושבים:
סהר. עגול הוא:
''שָׁרְרֵךְ'' – זוֹ סַנְהֶדְרִין. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ''שָׁרְרֵךְ''? שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּטִיבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. ''אַגַּן'' – שֶׁהִיא מְגִינָּה עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. ''הַסַּהַר'' – שֶׁהִיא דּוֹמָה לַסַּהַר.
Rachi (non traduit)
בטיבורו של עולם. שבית המקדש באמצע של עולם:
דומה לסהר. בעגולה:
''אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג'' – שֶׁאִם הוּצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לָצֵאת, רוֹאִין: אִם יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה – יוֹצֵא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יוֹצֵא.
Rachi (non traduit)
מזג. שני חלקי מים ואחד יין:
אל יחסר המזג. אל יחסרו מחלק השלישי שהוא כדי הראוי למזג:
עשרים ושלשה. שליש של שבעים:
לצאת. לעסקיו חוץ ללישכה:
''בִּטְנְךָ עֲרֵמַת חִטִּים'' – מָה עֲרֵימַת חִטִּים הַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנָּה, אַף סַנְהֶדְרִין הַכֹּל נֶהֱנִין מִטַּעֲמֵיהֶן. ''סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'' – שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת.
Rachi (non traduit)
סייג הוא גדר:
סוגה בשושנים. גדורה בשושנים כלומר באזהרה קלה ובהבדלה מועטת הם נפרשין מן העבירה וא''צ גדר אבנים להפסיקן שאפי' אין רחוקין מן העבירה אלא גדר שושנים מפסיק ביניהם לא יפרצו בה פרצות הגדר:
וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתוּ נִדָּה שְׁרֵי לְיַיחוֹדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא. אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעוֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת? אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ ''סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים'', שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת.
Rachi (non traduit)
מהבהבת. אוחזת ודולקת כמו (שבת דף כח) שקיפלה ולא הבהבה ובלע''ז פלמי''ד:
Tossefoth (non traduit)
התורה העידה עלינו סוגה בשושנים. לענין דם נדות נדרש כשאומרת דם כשושנה אדומה ראיתי מיד פורש וא''ת והא יחוד דאורייתא היא כדדרשינן (לעיל סנהדרין דף כא:) מכי יסיתך אחיך בן אמך והיכי אתא קרא דדברי קבלה למישרי מאי דכתיב באורייתא וי''ל דלא אסרה תורה אלא כעין אמו דלא עבידא דמשתריא אבל נדה סופה ליטהר ומיהו היכא דלא בעל אפילו נדה אסורה להתייחד כדאמרי' בפ''ק דכתובות (דף ד.) לא בעל הוא ישן בין האנשים ואשתו ישינה בין הנשים וא''ת והא אמרי' בפ''ק דשבת (דף יג.) מקיש אשתו נדה לאשת רעהו מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור כו' ופי' שם בקונט' משום ייחוד דאשת איש אף אשתו נדה והכא אמר סוגה בשושנים וי''ל דהוא בבגדו והיא בבגדה אסורה באשת איש אפי' בלא ייחוד משום איקרובי דעתה שנהנין ומתחממין זה מזה ויש תימה מ''ש דייחוד דנדה שרייא מסוגה בשושנים והוא בבגדו והיא בבגדה אסרת מהיקש דאשת איש איפוך אנא וי''ל דמסתבר טפי לאסור הוא בבגדו והיא בבגדה לפי שמתקרבין יחד ונהנין זה מזה כדפרישית:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵהָכָא, ''כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ'' – אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מֵהָכָא, ''וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו''. אַל תִּיקְרֵי ''בְּגָדָיו'' אֶלָּא ''בּוֹגְדָיו''.
Tossefoth (non traduit)
וירח את ריח בגדיו. לשון ריח שייך בדם נדות כדאמרינן בס''פ כל היד (נדה דף כ:) ההיא איתתא דאתיא דמא קמיה דר''א ארחיה אמר האי דם חימוד הוא:
הָנְהוּ בִּרְיוֹנֵי דַּהֲווֹ בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, דַּהֲוָה מְקָרֵב לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּנֶיהְדְּרוּ לְהוּ בִּתְיוּבְתָּא, וַהֲווֹ קָפְדִי רַבָּנַן. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, אָמְרִי: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה חֲרִיכָא קַטִּין שָׁקֵיהּ דַּהֲוָה בָּעֵי עֲלַן רַחֲמֵי, הַשְׁתָּא מַאן בָּעֵי עֲלַן רַחֲמֵי? הַרְהֲרוּ בְּלִבַּיְיהוּ וַעֲבַדוּ תְּשׁוּבָה.
Rachi (non traduit)
בריוני. פריצים לשון בורים:
רבי זירא גוצא הוה ונחרכו שוקיו ע''י מעשה דבדיק נפשי' בתנורא שגירא בהשוכר את הפועלים (ב''מ דף פה.) וקרו ליה חריכא קטן שקי:
שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת כּוּ'. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ כִּי נָיְידִי, כּוּלְּהוּ נָיְידִי. וְלֵימָא לְהוּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּרֵישָׁא, הַשְׁתָּא מוֹתְבִיתוּ לִי בְּדַנְבֵי? אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמְרִי לֵיהּ הָכִי, ''הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים''.
Rachi (non traduit)
ש''מ. מדקתני לא היה יושב במקומו של ראשון כי ניידי כולהו ניידי כדפרישי' לעיל:
בדנבי. בזנבות:
מַתְנִי' כֵּיצַד מְאַיְּימִין אֶת הָעֵדִים עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּימִין עֲלֵיהֶן: שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ מֵאוֹמֶד וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן, שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.
Rachi (non traduit)
מתני' מאיימין. שלא יעידו עדות שקר:
מאומד. בגמ' מפ':
הֱווּ יוֹדְעִין, שֶׁלֹּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם.
Rachi (non traduit)
דיני ממונות. אם העיד שקר נותן ממון לזה שנפסד על ידו ומחזירו לו ומתכפר:
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ''דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים''. אֵינוֹ אוֹמֵר ''דַּם אָחִיךָ'' אֶלָּא ''דְּמֵי אָחִיךָ'' – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: ''דְּמֵי אָחִיךָ'' – שֶׁהָיָה דָּמוֹ מוּשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים.
לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ אִיבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַיֵּים נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִיֵּים עוֹלָם מָלֵא.
Rachi (non traduit)
לפיכך נברא אדם יחידי. כל זה אומר להם לפיכך נברא אדם יחידי להראותך שמאדם א' נברא מלואו של עולם:
וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ: ''אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ'', וְשֶׁלֹּא יְהוּ הַמִּינִים אוֹמְרִים: ''הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם''.
Rachi (non traduit)
הרבה רשויות בשמים. וכל א' ברא את שלו:
וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד – כּוּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵירוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּיב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם.
Rachi (non traduit)
ולהגיד גדולתו. ועוד לכך נברא יחידי להראות לדורות הבאים גדולתו של הקב''ה שבחותם הראשון כל הדורות טבועות שלא היה תחלה אלא חותם א':
חותם. היינו אותו ברזל שהצורה חקוקה בו:
טובע כמה מטבעות בחותם א'. כל המטבעות שאדם טובע ע''י ברזל אחת כולן דומין:
בשבילי נברא העולם. כלו' חשוב אני כעולם מלא לא אטרד א''ע מן העול' בעביר' אחת וימשוך ממנה:
וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source